גישת הטיפול

הגישה שלי בטיפולים

גישת הטיפול מבוססת על  ה- Individual Psychology  שפיתח אלפרד אדלר (1870–1937), והמושתתת על עקרונות וערכים של פסיכולוגיה הומניסטית חיובית ומערכתית חברתית. תורת האישיות מתבוננת באדם בהשקפה הוליסטית, כאדם יצירתי בעל יכולת בחירה, שנע לעבר מטרות שונות בחייו בהתייחסות סובייקטיבית למציאות.

הגישה טיפולית מעודדת את המטופל לקחת אחריות על חייו, לפתח את זיקתו החברתית ואת האומץ שיסייעו לו לבחור בחירות חדשות. 

יחד נצא למסע ולתהליך מנצח

כמה דברים בסיסיים בהבנת הגישה האדלריאנית: 

סוביקטיביות:

הגישה האדלריאנית את החוויה האישית הסובייקטיבית ומתמקדת באופן בו אדם חווה את עצמו, את האירועים בחייו ואת האנשים בסביבתו. זאת, לעומת גישה "אובייקטיבית" אשר מדגישה את ה"אמת" ההיסטורית ואת הצורך לחשוף אותה. 

חופש בחירה:

אדלר האמין בקיומו של רצון חופשי והדגיש כי גם כאשר אנו מושפעים מהעבר ו/או נמצאים ביסטואציות בהן היכולת שלנו לבחור מוגבלת- יש בידינו אפשרויות בחירה ויכול לקבלת החלטות. 

הוליזם:

אדלר יצא מנקודת מוצא הוליסטית, אשר רואה את האדם כישות הוליסטית המקיימת מערכות יחסים עם ישויות הוליסטיות אחרות, בניגוד לתפיסות הפרוידיאניות הרווחות אשר הדגישו את המבנים השונים הקיימים בנפש. 

מטרתיות:

הגישה האדלריאנית מניחה כי התנהגויותיו של האדם תמיד מכוונות מטרה, ובדרך כלל מכוונת להשגת תחושת שייכות. בהתאם, כלל התנהגויותיו של האדם יובנו מתוך פרספקטיבה המבקשת לזהות את המטרה המודעת או הלא מודעת העומדת מאחורי ההתנהגות 

צורך בשייכות:

הנחת הבסיס של אדלר היתה כי האדם מונע על ידי הצורך בהשתייכות חברתית- ולא על ידי דחפים מיניים כפי שפרויד טען. אדלר הניח כי הצורך בהשתייכות הוא צורך בסיסי ומהותי אשר משפיע על היבטים התנהגותיים ורגשיים ומהווה חלק משמעותי בהתפתחות הנפשית. בהתאם, הוא הציע כי יש להתייחס אל כל התנהגות (מסתגלת או בלתי מסתגלת) במונחים התנהגות המכוונת ליצירת או חיזוק תחושת השייכות של האדם.